ט"ו באב 

לא היו יומים טובים לישראל כ ט"ו באב ויום הכיפורים

ב' אב תשפ"ג  |  20.7.2022  |  15:40

בט"ו באב היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים, ואומרות בחור שא עיניך וראה את מי אתה בורר לך אל תתן עיניך ביופי, תן עיניך במשפחה, וכו' – מרמז שזהו יום של הזיווגים ומסוגל מאד, כי הוא בא"ק ואבי"ע דיסוד ומאירה בו מחילת עוונות. וכידוע שכל המתחתן מוחלין לו על כל עוונותיו, וא"כ בסגולת מחילת היום הזה זוכה לכפרת עוונות ואז זוכה לזיווג הגון, וגם יש בזה סודות גדולים בסוד לבנה וחמה שהחמה התוקף שלה נגמר בט"ו באב והלבנה אדרבה היא במילואה וע"י זה נהיה חיבור חמה ולבנה וזהו בחינת זיווג הגון, והבן.

ט"ו באב שאז נשמות ישראל עלו במחשבה, ולכן תקנו שבכל שנה ושנה בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים, והותרו השבטים להתחתן זה בזה ושבט בנימין הותר לבוא בקהל, כי זה הזמן שנשמות ישראל עלו במחשבה ואם כן אין זמן טוב מזה לחיתון.

שבעה דברים קרו ביום ט"ו באב:
א. הותרו השבטים לבוא זה בזה – וזה מרמז על אהבת ישראל וביטול שנאת חנם.
ב. תבר מגל – שהפסיקו לכרות עצי המערכה כי תוקפה של חמה נפסק אז – וזה מרמז על תוקף הדין שנפסק אז ומתחילים ימי הרחמים - אלול ועשרת ימי תשובה.
ג. בו פסקו מתי המדבר למות – שהיו כל שנה בט' באב נכנסים לקברות כדי לקיים גזירת הבורא שימותו במדבר, ובשנה האחרונה נכנסו לקברות ולא מתו וחיכו עד ט"ו באב וכשלא מתו שמחו – וזה מרמז על התמתקות הדינים.
ד. בו ניתנו מתי ביתר לקבורה – ואז תיקנו ברכת הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה – וזה לרמז על המתקת הדינים ג"כ.
ה. הותר שבט בנימין לבוא בקהל – אחרי שהחרימו אותו בגלל מעשה דפילגש בגבעה – וזה ג"כ בא לרמז על ביטול שנאת חינם והגברת אהבה בין איש לרעהו.
ו. בו פסקו מלעמוד שומרים למנוע את עולי הרגל מלעלות לבית המקדש – וזה מרמז על ריבוי הקדושה בעם ישראל.
ז. כל הנטיעות של אותו יום פסקה ערלה שלהם – בא לרמוז שהתחלת השנה היא מט"ו באב, שמי שנוטע עץ קודם ט"ו באב, הרי זה חשוב שנה לענין ערלה ומאז מתחילה שנה חדשה ואין צריך בסופו של דבר רק שתי שנים וחודש וחצי במקום ג' שנים מלאות.

כתב מרן החיד"א: ביום ט"ו באב ירבה קצת בשמחה כי יש עילוי לשכינה וכמו שכתוב בזוהר הקדוש (חלק ב' דף קל"ה). ויזהר להוסיף בתורה בלילה כמו שכתבו חז"ל (מורה באצבע סי' ח' אות רמ"ב).

מט"ו באב מתחילים ימי הרחמים וע"כ נהגו הצדיקים להתחיל לחשב חשבון נפשם וסיכום השנה ומה לעשות. 

ועל כן מידי שנה רבני ומקובלי ישיבתנו הקדושה מתכנסים בצוותא יחד עם מרנן ורבנן המקובל הצדיק רבי בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים בשעת רצון בשעה 3:00 לפנות בוקר (השנה תשפ"ג בליל רביעי) בישיבת המקובלים “נהר שלום” ועורכים תיקון לזיווג הגון, ומרבים בסגולות ותפילות מיוחדות למציאת הזיווג, בנוסף יערוך מו"ר שליט"א תפילה יחודית למציאת חן וחסד.